חמאס פתח את המתקפה הקטלנית ב-7 באוקטובר 2023 במטרה מכוונת לבלום את תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית – כך עולה ממסמכים פנימיים שנמצאו על ידי כוחות צה"ל במנהרה בעזה ונותחו על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל". לפי הפרסום, המסמכים כוללים פרוטוקול מישיבת הלשכה המדינית של חמאס שהתקיימה חמישה ימים לפני המתקפה, ב-2 באוקטובר. בישיבה זו טען יחיא סינוואר, ראש הזרוע המדינית של חמאס בעזה, כי נדרש "מעשה חריג" על מנת לעצור את ההסכם המתקרב בין ישראל לסעודיה – הסכם שלדבריו עלול "לדחוק את העניין הפלסטיני לשוליים".

עוד עולה מהמסמכים כי חמאס ראה בתהליך המתווך בידי ארצות הברית איום אסטרטגי, שצפוי היה להוביל לגל נרחב של נורמליזציה בעולם הערבי והאסלאמי – תרחיש שלדבריהם היה מחסל את האפשרות לקידום מטרותיהם. לדברי מקורות ערביים ומודיעיניים המצוטטים בדיווח, ההכנות למתקפה החלו כבר ב-2021. במסמכים שנמצאו נמצאה גם סקירה פנימית מאוגוסט 2022 שקראה לארגון "להיערך מחדש לשימור המאבק הפלסטיני" מול "גל נורמליזציה אזורי". כמו כן, אותר פרסום משרה מאוקטובר 2022 לגיוס פעיל שתפקידו יהיה "לשווק את מאבק התנועה מול תהליכי הנורמליזציה", כולל ארגון חרמות נגד גורמים פרו-ישראלים.

המתקפה עצמה הביאה למותם של כ-1,200 ישראלים, לפציעתם של אלפים ולחטיפתם של כ-250 איש לרצועת עזה. בתגובה, פתחה ישראל במבצע רחב היקף, שבמהלכו נהרגו, על פי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, למעלה מ-60,000 בני אדם. ההרס הנרחב בעזה, יחד עם הדינמיקה הפוליטית האזורית שהתערערה, הביאו להקפאת המגעים בין סעודיה לישראל.

לפי הדיווח, סינוואר ורבים מהמעורבים בתכנון המתקפה נהרגו מאז. עם זאת, ההשלכות האסטרטגיות של האירועים עדיין מורגשות. יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, הבהיר בשיחות עם דיפלומטים כי לא יקדם הסכם נורמליזציה עם ישראל ללא הפסקת הלחימה והתחייבות ישראלית לפתרון מדיני בר קיימא עבור הפלסטינים – יעד שרחוק מתמיד מאז יום שבת השחור של אוקטובר.

העברות במזומן וסנקציות חדשות – המאבק הכלכלי בחיזבאללה נמשך בצל דיבורים על הסכם גרעין

מחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה סנקציות על שני בכירים בארגון חיזבאללה, מועין דקיק אל-עמילי וג’יהאד אלעמי, בשל מעורבותם בהעברות כספים עבור הארגון.
לפי הודעת המשרד, אל-עמילי היה מעורב בהעברת מזומנים מאיראן לידי בכירים בחיזבאללה בלבנון, כולל תיאום העברת לפחות 50 אלף דולר לאלעמי עבור פעילויות בעזה.

בנוסף, הוטלו סנקציות על שני פעילים פיננסיים נוספים שפעלו מלבנון ומאיראן והיו אחראים על גיוס תרומות מחו"ל לטובת חיזבאללה – מקור מימון מרכזי לארגון, על פי משרד האוצר.

סגן מזכיר האוצר, מייקל פולקנדר, ציין כי חיזבאללה נהנה מפריסה גלובלית של תורמים ותומכים, במיוחד בטהראן, והוסיף כי ארצות הברית ממשיכה בלחץ הכלכלי על גורמים איראניים התומכים בטרור.

המהלך מגיע במקביל להצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ, לפיה איראן "בערך" הסכימה לתנאים של הסכם גרעין חדש – מה שמוסיף רובד נוסף של מתח למערכת היחסים עם טהראן.